Posted by & filed under כללי.

לאורך השנים התפתחו שיטות לימוד שונות, שנועדו לקדם ולחזק את הילדים ולאפשר להם לספוג את התכנים בצורות המותאמות והנכונות עבורם. למידת PBL, למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה חדשנית, שיטה ממוקדת יותר המאפשרת לתלמידים ללמוד תוך כדי חקירה. שיטה זו מאתגרת מאד עבור הצוות החינוכי ודורשת מצדו יצירתיות רבה וגם עבודה לא פשוטה. יחד עם זאת, היא ידועה כאיכותית מאד וככזו המסייעת לתלמידים רבים להתמודד בהצלחה עם נושאים חדשים ומורכבים.

כמה מילים על PBL

שיטת ה-PBL, למידה מבוססת פרויקטים, אותה אנו מיישמים בהוראת שיעורי מדעים וטכנולוגיה, פותחה על מנת להקנות לתלמידים מיומנויות ויכולות חדשות, שתסייענה להם בהתמודדות עם כל תחומי חיינו. באמצעות שיטת למידה זו הם סופגים ידע רב, לומדים כיצד לפתור בעיות ולשתף פעולה עם אחרים. מדובר בלמידה פעילה במסגרת קבוצתית לרוב של בין 6 עד 10 תלמידים. התלמידים עצמם פועלים על מנת להשיג את המידע הנחוץ להם כדי לפתור את הבעיה, כדי להגיע אל התשובה הרצויה. המורה, המכונה "מדריך" או "מנחה" מפקח על התהליך עצמו, מכוון וגם מסייע בעת הצורך. הוא עוזר לתלמידים לבנות את ביטחונם על מנת שיוכלו להתמודד עם האתגר שבכך ומעודד אותם לאורך כל הדרך. הוא לא מלמד אותם, כמו בשיטת הלימוד המסורתית, אלא מדריך אותם איך לעבוד בצורה נכונה ויעילה יותר. המערכים בתכנית המיקרו: ביט: הם עפ"י עקרונות ה PBL ומאפשרים לילדים לחקור בצורה הדרגתית את האפשרויות השונות הקיימות במיקרו ביט.

על תרומתה לתהליך הלמידה

PBL מביאה אתה יתרונות רבים וזו גם הסיבה מדוע מסגרות חינוכיות ולימודיות שונות, הן בארץ והן בעולם, מאמצים אותה יותר ויותר בשנים האחרונות. בעוד שהלמידה ה"מסורתית" מושתת כולה על הרצאות פרונטליות, כלומר התלמידים יושבים מול המורה וסופגים ממנו את החומר הנלמד, בלמידה מסוג PBL התלמידים אקטיביים. הלמידה עצמה נעשית באופן פעיל בשיטות יצירתיות, העוזרות בפיתוח מיומנויות שונות, שבחלקן קשורות למיומנויות הלמידה שלנו, אך לא רק. התלמידים לומדים כיצד לעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים, כיצד להקשיב זה לזה, כיצד נכון או לא נכון להעביר מסר, כיצד לאסוף מידע ואילו פלטפורמות עומדות לרשותנו כיום שמספקות את כל זה ועוד ועוד.

מהי הדרך הנכונה ביותר לבצע אותה

כדי ליהנות מיתרונותיה הרבים של שיטת למידה זו על המורה, על המחנך או המנחה, להיות אוטונומי ולהתאים את תכנית הלימודים הן לתחומי העניין שלו והן לתחומי העניין של התלמידים. עליו להתמקד בתפקידו כמנחה ולזנוח את מה שמוכר לנו מפעם – המורה כמוסר הידע. עליו לעודד את מערכת החינוך למצוא דרכי הערכה חדשות (במקום מבחנים ושיעורי בית) המעודדות בסופו של דבר את הפרויקט ואת תהליכי הלמידה החקרנית ולמנוע מהמסגרת עצמה להפוך למוסד השואף למצוינות הבאה לידי ביטוי בציונים ובהישגים נמדדים.

למי היא מתאימה

את השיטה ניתן למצוא כיום במספר בתי ספר והיא מתאימה לכל הגילאים. היא מותאמת נקודתית לכל גיל וכל פרויקט נבחר בהתאם ליכולתם של התלמידים באותו שלב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *