פתיחת שנה קצת אחרת: לְהַתְחִיל מִיָּשָן!

תג: התחלות חדשות- קטע ערוך מתוך http://bibliotherapy.co.il/beginnings-and-endings/

קרדיט לקטע המקור לליאור גרנות וטל כרמי.

לְהַתְחִיל מִיָּשָן

מחשבות על התחלות ועל סיומים

זה קורה כל שנה מחדש. לקראת תחילתה של השנה החדשה מתמלא השיח היומיומי והוירטואלי באיחולי שנה טובה ובתקווה וציפייה אמיתית שהשנה היא תהיה אחרת.

שונה לחלוטין מהשנה שעברה, הפעם היא תהיה טובה באמת, מאושרת, נפלאה, נטולת אכזבות ומלאת הצלחות.

איכשהו, בדרך כלל, התקוות האלה לא ממש מתממשות. חלקן אולי כן אך לא מקצה לקצה ולא קורה שפתאום הכל נהיה שונה, נהדר ו-ורוד.

במהלך השנה חלק מתבהר, חלק משתנה וחלק נשאר.

וכך אנו מגיעים לשנה הבאה ושוב מאחלים ומקווים שהפעם הכל יהיה אחרת ונתחיל התחלות חדשות, נקיות וחלקות.

אבל האם אפשר באמת "להתחיל מחדש", חלק ונקי, מאל"ף, כמו צעד ראשון?

הרי הצעדים הקודמים זכורים בכפות הרגליים, זכורים בנפש.

אנו נושאים עימנו כל צעד ראשון שפסענו- את כל צעדי ההתחלה שאי פעם צעדנו.

הנפש שלנו נושאת עימה את ההצלחות ואת הכשלונות, את הניסיונות ואת האכזבות, את ההתחלות ואת הפרידות.

את הכל נושאת הנפש לכל התחלה שנתחיל. הרי תמיד ישנם משקעי זיכרון אשר מהווים משקעי השפעה.

ואז נשאלת השאלה- "האם באמת אפשר לסיים משהו?", כלומר לגמרי לסיים, לגמרי לסגור ולהשאיר מאחור.

להתחיל מישן

בשיר הבא של ט.כרמי מסתמן שלא, שאי-אפשר. וכך הוא כותב:

אָלֶפְתָּיו/ ט.כרמי

מִסְתַּבֵּר, שֶׁקָּשֶׁה לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ לִידֵי גְמָר גָּמוּר וּמְסֻיָּם

וּלְהַתְחִיל מֵאָלֶף רַעֲנָן וּמְבֻיָּשׁ.

נִצְטָרֵךְ, אֵפוֹא, לְהִתְרַגֵּל לְהַתְחִיל מִיָּשָׁן

וְלִגְמֹר תָּמִיד מֵחָדָשׁ.

בשירו  אומר לנו ט.כרמי, כי אין דבר כזה להתחיל מאל"ף. אין דבר כזה "גְּמָר גמור ומסוים".

אנחנו תמיד נושאים אִתנו את ה"ישן" – את כל המטען שלנו, את עברנו, את זיכרונותינו, את התקוות שלנו, את חלומותינו.

את הדברים שרצינו לעשות ולא עשינו ואת אלו שדווקא כן.

ועם כל זה אנחנו באים אל ההתחלה החדשה שלנו – מתחילים אותה מִיָּשָׁן.

אבל הוא אומר לנו בסיומו של השיר אל תישארו ב"ישן", אל תוך הישן הזה, אל תוך העבר, תזרעו חדש.

תמזגו את החדש לישן, אל תשאפו למחוק את הישן. תנו לו את המקום שלו, הוא חלק מכם, קבלו אותו באהבה, קחו אותו יד ביד ותעשו לו היכרות עם החדש.

שלבו ביניהם, ערבבו בין הת"ו של ה"גמוּר" ובין ה"אלף" של החדש.

האותיות הרי מעורבבות ממילא: אין דבר כזה ת"ו מוחלטת, סופית, שלא מנביעה מתוכה עוד גל של התחלה.

כמו שאין דבר כזה אל"ף "רענן ונקי" שלא קשורים אליו כל הת"וים הלא הם הסופים שקדמו לו.

האל"ף והת"ו סרוגות זו בזו, משולבות: "אָלֶפְתָּיו" ככותרת השיר.

תתחילו מישן וסיימו מחדש

אז לשנה הזו נאחל לכם שתקבלו אליכם בזרועות פתוחות את הישן שלכם.

לולא הוא- לא הייתם מרוויחים אנשים יקרים שהוא זימן לכם, לא הייתם לומדים, לא הייתם צוברים ניסיון חוויות וידע.

לא הייתם מגלים בעצמכם תובנות, לא הייתם קמים מנפילות ולומדים מטעויות, לא הייתם מרוויחים את עצמכם- לא הייתם אתם.

הישן הוא זה שיקדם אתכם אל החדש, אל האחר.

תתחילו ממנו, תלמדו ממנו ותסיימו מחדש- תסיימו אחרת, תעשו שינוי.

תכניסו להתחלה שלכם, הנושאת עימה את הישן, איזה אחר- איזה חדש שאף פעם עוד לא היה לה. אפשרו לעצמכם להמשיך עם חדש וזהו בעצם סוד ההתחדשות.